סמל איתי עמר ז"ל
המדבקה לזכר סמל איתי עמר ז"ל
הקליקו על התמונה להגדלה
זמינות: המלאי אזל
סיפור החיים של סמל איתי עמר ז"ל
איתי נולד ב-13/10/2004 הבן הצעיר במשפחה אח לאופיר ועידן. גדל והתחנך בצור יגאל. בית הספר היסודי ״נוף צורים״ שם למד מא׳ עד ו׳
בשנים האלה היה פעיל במשחקי כדורגל בצופים וכל פעילות חברתית שהיתה בישוב תמיד שמח להצטרף.בכיתה ז׳ עד ט״ בחטיבת הביניים ״אילן רמון״
בכיתה י׳עד י״ב למד ב״עמי אסף״ בשנים האלה התאמן בקראטה ולחימה משולבת והרבה שעות בחדר כושר המטרה היתה תמיד צה״ל להגיע בתור לוחם מוכן.
לפני זמן קצר קיבלתי ממורתו את תעודת הבגרות המלאה שלו. עד לגיוס ניצל כל יום וכל רגע לטיולים גם בעולם וגם בארץ יצר קשרים לכל מקום שהגיע.
תמיד אהב לעזור לאנשים תמיד חייך והיה מאושר בחייו כל מכריו וחבריו מעידים על זה. מהסיפורים למדתי שהיתה לו נוכחות חיובית בכל מקום השאיר אחריו מורשת של שמחה.
כשאחיו התגייס והיה חוזר הביתה היה מבקש מאיתי לספר אותו.. האמת זה לא כל כך הצליח בהתחלה אבל במשך הזמן הגיע למצב שביימי שישי היו יושבים כל החברים והחיילים בישוב ומחכים בתור לתספורת שכוללת חטיפים שתיה מוזיקה והמון צחוק בחצר ביתנו..לאחר מותו קעקעו חבריו את המספרים שבהם סיפר כל התקופה הזו.
איתי אהב לשיר שירים בכל הסגנונות השאיר הקלטות מרגשות בשבת האחרונה שהיה בבית הקליט את עצמו שר את השיר של עידן רייכל ״שושנים עצובות״ שיר שילווה אותנו תמיד. כל תמונה וסרטון שלו תמיד עם חיוך ריקוד שמחה ושר אהב את העולם והעולם החזיר לו אהבה.
איתי היה בחייל הנדסה בזמן ההכשרה יצא לקורס חובש קרבי בסיום הקורס חזר להכשרה מתקדמת שסיים שובץ לתאג״ד בזמן הקצר שהיה בתאג״ד נתן את חלקו בלחימה והציל חיילים בשטח האויב אבל הרגיש שהוא לא נותן מספיק והתעקש לעלות לגדוד ללחימה וכך היה.
ב-15/06/24 נהרג ברפיח באסון הנמרה הוא ועוד שבעה לוחמים שהשאירו את כל המשפחות כמשפחה אחת גדולה לתמיד. איתי היה בן 19 ושמונה חודשיים.
כמו בחייו וגם במותו ציווה לנו את החיים. והשאיר אחריו פתק באייפון ״תשאירו שמחים בשבילי״. זכינו בו וישאר בליבנו לעד.
אין רגע בו שאני לא מרגישה את איתי לצידי מתגעגעת ואוהבת אותו אמא לורין. הי״ד
בשנים האלה היה פעיל במשחקי כדורגל בצופים וכל פעילות חברתית שהיתה בישוב תמיד שמח להצטרף.בכיתה ז׳ עד ט״ בחטיבת הביניים ״אילן רמון״
בכיתה י׳עד י״ב למד ב״עמי אסף״ בשנים האלה התאמן בקראטה ולחימה משולבת והרבה שעות בחדר כושר המטרה היתה תמיד צה״ל להגיע בתור לוחם מוכן.
לפני זמן קצר קיבלתי ממורתו את תעודת הבגרות המלאה שלו. עד לגיוס ניצל כל יום וכל רגע לטיולים גם בעולם וגם בארץ יצר קשרים לכל מקום שהגיע.
תמיד אהב לעזור לאנשים תמיד חייך והיה מאושר בחייו כל מכריו וחבריו מעידים על זה. מהסיפורים למדתי שהיתה לו נוכחות חיובית בכל מקום השאיר אחריו מורשת של שמחה.
כשאחיו התגייס והיה חוזר הביתה היה מבקש מאיתי לספר אותו.. האמת זה לא כל כך הצליח בהתחלה אבל במשך הזמן הגיע למצב שביימי שישי היו יושבים כל החברים והחיילים בישוב ומחכים בתור לתספורת שכוללת חטיפים שתיה מוזיקה והמון צחוק בחצר ביתנו..לאחר מותו קעקעו חבריו את המספרים שבהם סיפר כל התקופה הזו.
איתי אהב לשיר שירים בכל הסגנונות השאיר הקלטות מרגשות בשבת האחרונה שהיה בבית הקליט את עצמו שר את השיר של עידן רייכל ״שושנים עצובות״ שיר שילווה אותנו תמיד. כל תמונה וסרטון שלו תמיד עם חיוך ריקוד שמחה ושר אהב את העולם והעולם החזיר לו אהבה.
איתי היה בחייל הנדסה בזמן ההכשרה יצא לקורס חובש קרבי בסיום הקורס חזר להכשרה מתקדמת שסיים שובץ לתאג״ד בזמן הקצר שהיה בתאג״ד נתן את חלקו בלחימה והציל חיילים בשטח האויב אבל הרגיש שהוא לא נותן מספיק והתעקש לעלות לגדוד ללחימה וכך היה.
ב-15/06/24 נהרג ברפיח באסון הנמרה הוא ועוד שבעה לוחמים שהשאירו את כל המשפחות כמשפחה אחת גדולה לתמיד. איתי היה בן 19 ושמונה חודשיים.
כמו בחייו וגם במותו ציווה לנו את החיים. והשאיר אחריו פתק באייפון ״תשאירו שמחים בשבילי״. זכינו בו וישאר בליבנו לעד.
אין רגע בו שאני לא מרגישה את איתי לצידי מתגעגעת ואוהבת אותו אמא לורין. הי״ד
