סמ״ר עמית מוסט ז"ל

עמית מוסט בן 20 בנם של חגית ואודי, אח של מיכל וירון ובן זוגה של אדר היה לוחם בסיירת נחל, היה החופל בפלגת עורב. עמית היה הילד הכי חייכן ומצחיק שיש, הוא אהב מאוד מוזיקה, לקרוא, לכתוב, אהב מאוד אנשים, והיה חבר טוב לכל הסובבים שלו. עמית אהב מאוד להתנדב ולתת מעצמו כמה שיותר. לפני גיוסו לצבא התנדב גם בעמותת כנפיים של קרמבו. עמית היה בן אדם של אנשים.. אין דבר שאהב יותר מלשבת על בירה ולנהל שיחות נפש. הוא היה בן אדם מלא בשמחה ואהבה… ובעיקר אהב את הדברים הקטנים בחיים ומצא בכל דבר קטן רגעי אושר. גם כשהתגייס למסלול הסיירת, נבחר להיות החובש של הצוות שלו ונתן מעצמו את ה100 אחוז על מנת להיות החובש הטוב ביותר. עמית היה האח, הבן, והבן זוג הכי מדהים בעולם. עמית באותה שבת השחורה (7.10) היה בבסיס וסגר שבת, התחילו אצלם אזעקות ועמית רץ בלי ווסט או קסדה, רק עם מכנס חולצה ונשק לתפעל את האירוע. חיילים נוספים שהיו בבסיס (אנשים שלא הכיר) קראו לעזרה, כי נפגעו מהירי … עמית רץ אליהם במטרה להציל את חייהם. הוא וחברו יצאו פעמיים מהמרחב המוגן על מנת לתת להם טיפול. הוא טיפל בפצועים יחד עם חברו לצוות אופיר מלמן ז״ל ושם נהרגו. לפני שנהרג הם הספיקו לטפל ולחלץ 6 אנשים שכיום בחיים בזכות הטיפול שלהם. עמית היה גיבור. כל מה שהוא רצה ועשה היה להציל חיים ולשמור על חברים שלו. כמה ימים לאחר המקרה מצאנו פתק בחדרו שאומר : ״ אני רוצה להיות החובש הכי טוב שאני יכול, להיות אחד שרק רוצה לעזור לאנשים … אני מאמין שאני יכול להציל חיים ולמנוע מוות. נשלחנו להציל חיים וזו המטרה שלי בצה״ל.״