סמ"ר שי לוינסון ז"ל

סמ״ר שי לוינסון, בן 19 בנופלו מהיישוב גבעת אבני, לוחם בחטיבה 7 בחיל השיריון בגדוד 77, נפל ב7.10.23 בקרב על מוצבי העוטף.
שי נולד ב19.6.2004 ביישוב גבעת אבני להורים שלומית וכוכב, ואח לבן ומיקה. שי היה ספורטאי מצטיין, שיחק כדורסל כילד, וכנער שיחק כדורעף בקבוצת עילבון, שהוא ומשפחתו הפכו למרכיב מאוד גדול ביישוב, דבר שמספר קצת על הייחוד שלו ושל המשפחה, שהיו היהודים הראשונים במועדון.
שי היה הילד עם הלב הכי גדול שכולנו הכרנו, האור של כל הסובבים שלו, שאוהב לעשות את הדברים הכי לא שגרתיים שיש ושמייחדים אותו כל כך. הוא דגל בדו קיום ובשוויון ולא היה מעניין אותו מה אתה, אלא מי אתה.
שי תמיד היה שם בשביל כל אחד, לא משנה מתי ולא משנה איפה, תמיד החברים והמשפחה היו בראשו והיו במקום הראשון תמיד.
הוא אהב ספורט, ואף קיבל מלגת ספורטאי מצטיין, אך בחר להתגייס ללוחמה כמו שחלם. אהב מוזיקה, אהב לטייל ולנצל כל רגע שרק יכל.
בתור חבר שלו מכיתה א, אני יכול להעיד ששי היה הילד עם החיוך הכי מיוחד שהכרתי, שלא ירד לו מהפנים אף פעם, ובשביל חבריו תמיד היה כמו גיבור, הוא היה הדבק של החבורה שלנו, והחבר הכי טוב של כל אחד מאיתנו, וידענו שאם מישהו צריך עזרה, אז שי יהיה הראשון להתנדב.
ב7.10 שי סגר את השבת, ויחד עם תחילת האירועים קפץ ישר עם צוות הטנק שלו שכלל את סמל אריאל אליהו ז״ל, סמל אופיר טסטה ז״ל ואת עידו סומך.
הצוות בניהולו של שי פעל בצורה מדויקת ונכונה, וחיסלו עשרות מחבלים בלחימה שלהם, עד השעה 6:56, השעה שבו הטנק של שי קיבל טיל נ״ט ישירות אל תוך הטנק, וגופתו עפה מהטנק ושי נהרג במקום, ולאחר מכן גופתו גם נחטפה לעזה.
ב- 21.1.2024 קיבלנו את ההודעה הרשמית ששי נהרג בקרב, לא ידענו איך להשלים שהאיש הכי טוב שהכרנו סיים את חלקו כל כך מוקדם, ומאז החיים של כל אחד מאיתנו לא אותו דבר.
תמיד נזכור אותך עם החיוך היפה שלך, שלא יורד מהפנים אף פעם, תמיד תהיה בליבנו!