ליבי כהן מגורי ז"ל

בת לשלי ואילן, ומ2015 גם בתו של יריב, אחות תאומה לתומר ואחות גדולה למאיה.
ליבי גדלה בתל אביב, אלופה בכל תחומי הספורט בהם עסקה.
במשך ילדותה הגיע להישגים מרשימים בתחומי הספורט, ביניהם אלופת ישראל בטקואנדו ואלופת ישראל בקפיצה על סוסים יחד עם הסוס האהוב עליה- סבסטיאן. 
במהלך שירותה הצבאי ליבי שירתה כסמבצית, מנל"חית (מנהלת לחימה) בפיקוד דרום, קצינת חמ"ל וכע' קצין אג"ם בחטמ"ר יואב. 
ליבי הייתה קרן שמש של שמחה, צחוק וחיוך בעולם.
הייתה בעלת יכולות בין-אישיות, יצירת קשרים חברתיים ויכולות הנהגה וחיברה אליה כמו טל מגנט את כל מי שפגש אותה.
ערכיות, מוסר ויושרה היו דרך חייה, עזרה לכל מי שזקוק לה, נתינה וטוב היו חלק בלתי נפרד ממנה. בין כל עיסוקיה המרשימים אהבה לבלות את זמנה הפנוי בטבע הארץ ישראלי בין נופים ומסלולים. היא האירה את עולמם של חבריה ובני משפחתה, הייתה מוקפת בחברה ואהבה. 
ליבי נרצחה באכזריות ב7.10.23 במסיבת הנובה, בה היא באה לחגוג את ערכי האהבה, האחדות והשמחה. היא נורתה על ידי מחבלים אכזריים מטווח אפס כאשר הוריה ליוו אותה בטלפון ברגעיה האחרונים לפני שנפרדה מהעולם.
היה לה חשוב להגיד בנשימותיה האחרונות כמה היא אוהבת אותם, חזרה על כך ללא הפסקה. ביום זה, האור של המשפחה כבה.